חדלות פירעון
בקצרה: כשהנסיבות משתנות במהלך ההליך, אפשר לבקש לשנות את התשלום החודשי. אחרי צו השיקום, בקשה לשינוי סכום התשלום מוגשת לממונה (סעיף 170(ג) לחוק), ושינוי מהותי של הצו עצמו נעשה בבית המשפט (סעיף 170(א)). הבקשה צריכה להיות מנומקת ומגובה במסמכים.
הליך חדלות פירעון נמשך בדרך כלל כמה שנים, והחיים לא עוצרים בזמן הזה. אדם שהתחייב לשלם סכום חודשי מסוים עלול לאבד את מקום עבודתו, לחלות, להתגרש או להרחיב את משפחתו. לעיתים המצב הפוך: ההכנסה עולה באופן משמעותי. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, מכיר בכך שהנסיבות משתנות, ומאפשר לשנות את גובה התשלום החודשי. אבל השינוי אינו אוטומטי, והוא דורש בקשה מנומקת ומבוססת במסמכים.
במאמר זה נסביר מתי ניתן לבקש שינוי של צו התשלומים, לאיזה גורם פונים בכל שלב של ההליך, מה צריך לצרף, וכיצד בתי המשפט בוחנים בקשות כאלה.
באיזה שלב של ההליך אתם נמצאים? זה קובע למי פונים
הדרך לשינוי התשלום תלויה בשלב ההליך:
תקופת הביניים (אחרי צו הפתיחה ולפני צו השיקום). עם מתן צו פתיחת ההליכים נקבע לחייב תשלום חודשי לקופת הנשייה, על בסיס הכנסותיו והוצאות המחיה שלו. החוק מאפשר לבקש לשנות את הסכום שנקבע להוצאות המחיה בתקופה זו, ובקשה כזו יכולים להגיש החייב, נושה או הנאמן. על החלטה בעניין ניתן לערער לבית המשפט. למידע נוסף: תקופת הביניים בחדלות פירעון.
אחרי מתן צו לשיקום כלכלי (תכנית הפירעון). משניתן צו שיקום, תכנית התשלומים נקבעה על ידי בית המשפט. כאן החוק מבחין בין שני מסלולים:
- שינוי סכום התשלום בשל שינוי נסיבות או גילוי עובדות חדשות - לפי סעיף 170(ג) לחוק, בקשה כזו מוגשת לממונה על הליכי חדלות פירעון, והוא מוסמך להחליט בה.
- שינוי הצו לשיקום כלכלי עצמו - לפי סעיף 170(א) לחוק, בית המשפט רשאי לשנות את הצו כאשר השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות. מסלול זה רלוונטי כאשר מבוקש שינוי מהותי יותר בתכנית, ולא רק בגובה התשלום החודשי.
ההבחנה בין המסלולים חשובה: בקשה שמוגשת לגורם הלא נכון עלולה להתעכב או להידחות על הסף.
מה נחשב "שינוי נסיבות"?
החוק אינו מגדיר רשימה סגורה, ובפועל נבחנות נסיבות כגון:
- פיטורים, צמצום משרה או ירידה משמעותית בהכנסה, שלא בשליטת החייב.
- מחלה, פגיעה או נכות הפוגעות בכושר העבודה, או מחייבות הוצאות רפואיות קבועות.
- שינוי במצב המשפחתי: לידה, גירושין, חיוב במזונות, או טיפול בבן משפחה.
- עלייה בהוצאות מחיה חיוניות שלא הייתה צפויה בעת קביעת הצו.
חשוב לזכור שהדרך פתוחה גם לכיוון השני. אם ההכנסה של החייב עלתה, או שהתגלו הכנסות שלא דווחו, הנאמן או הממונה רשאים לבקש להגדיל את התשלום, ובמקרים של חוסר תום לב בית המשפט אף עשוי להחמיר את התכנית כולה (ראו להלן).
מה בוחנים הממונה ובית המשפט?
בבקשה לשינוי תשלום לא די להצהיר שהמצב השתנה. הפסיקה מדגישה כמה עקרונות:
1. הוכחה אמיתית של השינוי. השינוי צריך להיות מגובה במסמכים: תלושי שכר לפני ואחרי, מכתב פיטורים, אישורי ביטוח לאומי, מסמכים רפואיים, דפי חשבון בנק. בבית משפט השלום בחיפה נדחתה בקשה להפחתת תשלומים בשל ירידה בהכנסה, בין היתר משום שהחייב לא הוכיח כראוי את הירידה בהכנסותיו.
2. ניצול כושר ההשתכרות. באותו עניין נקבע שחייב שאינו ממצה את כושר ההשתכרות שלו לא יזכה בהפחתה. חייב בהליך חדלות פירעון נדרש לעבוד ולהשתכר ככל יכולתו, וירידה בהכנסה שנובעת מבחירה ולא מאילוץ לא תצדיק הקלה.
3. האם השינוי זמני או קבוע. שינוי זמני (למשל, חודשיים של אבטלה) עשוי להצדיק הקלה זמנית בלבד. שינוי קבוע עשוי להצדיק שינוי של התכנית.
4. תום לב והתנהלות בהליך. חייב שדיווח באופן סדיר, שילם בזמן ושיתף פעולה עם הנאמן יזכה לאמון רב יותר. לעומת זאת, בבית המשפט בחיפה התברר שחייב הסתיר הכנסות באמצעות חברה. בית המשפט לא רק דחה את בקשתו, אלא העלה את סכום התכנית מ-180,000 ש"ח ל-480,000 ש"ח, בתשלומים חודשיים של 8,000 ש"ח למשך 54 חודשים. זו תזכורת לכך שבקשה לשינוי פותחת את התמונה הכלכלית כולה לבחינה מחדש.
איך מגישים את הבקשה בפועל?
- הכנת תמונה כלכלית עדכנית. פירוט הכנסות והוצאות נוכחיות, מול המצב בעת שנקבע הצו.
- איסוף מסמכים תומכים. כל מסמך שמוכיח את השינוי ואת השפעתו על היכולת לשלם.
- תצהיר. הבקשה נתמכת בתצהיר של החייב המאמת את העובדות.
- עמדת הנאמן. מומלץ לפנות לנאמן מראש ולצרף את עמדתו, או לפחות להראות שהתבקשה. בקשה שהנאמן תומך בה מתקבלת בדרך כלל בקלות רבה יותר.
- הגשה לגורם המוסמך. בקשה לממונה מוגשת באופן מקוון באתר הממונה על הליכי חדלות פירעון. בקשה לבית המשפט מוגשת בתיק ההליך.
- מעקב אחר ההחלטה. הממונה רשאי לאפשר לנושים להביע עמדה לפני שהוא מחליט. על החלטת הממונה ניתן לערער לבית המשפט.
כדי להעריך מראש מה צפוי להיות התשלום אחרי השינוי, אפשר להיעזר במחשבון צו תשלומים ובהסבר על איך מחושב התשלום החודשי.
טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן
- להפסיק לשלם לפני שהתקבלה החלטה. הצו הקיים ממשיך לחייב עד שישונה. הפסקת תשלומים עלולה להוביל לבקשה לביטול ההליך, ולאובדן ההגנה מפני הנושים. ראו גם: מה קורה כשלא עומדים בתשלומים.
- להגיש בקשה בלי מסמכים. בקשה כללית כמעט תמיד תידחה.
- להסתיר שינוי לטובה. חייב מחויב לדווח על הכנסותיו והוצאותיו לאורך כל תקופת התשלומים. הסתרת הכנסה עלולה להוביל להחמרה משמעותית.
- לחכות יותר מדי. ככל שהבקשה מוגשת סמוך לשינוי, כך קל יותר להוכיח את הקשר בין השינוי לקושי בתשלום, ולמנוע הצטברות פיגורים.
שאלות נפוצות
האם אפשר לבקש להפחית את התשלום החודשי אחרי שניתן צו שיקום?
כן. לפי סעיף 170(ג) לחוק, בקשה לשינוי סכום התשלום בשל שינוי נסיבות או גילוי עובדות חדשות מוגשת לממונה, והוא מוסמך להחליט בה.
האם הפחתת התשלום מאריכה את ההליך?
לא בהכרח. הדבר תלוי בהחלטה ובמבנה התכנית. במקרים מסוימים הפחתה עשויה להיות מלווה בשינוי משך התשלומים או בסכום הכולל, ולכן חשוב לבחון את ההשלכות לפני ההגשה.
מה קורה אם ההכנסה שלי עלתה?
עליכם לדווח על כך. הנאמן או הממונה רשאים לבקש להגדיל את התשלום, ובית המשפט רשאי לשנות את הצו.
האם צריך עורך דין כדי להגיש בקשה לשינוי צו תשלומים?
החוק אינו מחייב ייצוג, אבל ניסוח נכון, בחירת המסלול המתאים וצירוף ראיות מתאימות משפיעים מאוד על הסיכוי שהבקשה תתקבל.
סיכום
שינוי נסיבות הוא חלק טבעי מהליך שנמשך כמה שנים, והחוק מאפשר להתאים את התשלום למציאות. המפתח להצלחה הוא בקשה שמוגשת בזמן, לגורם הנכון, עם הוכחות ברורות ובהתנהלות בתום לב לאורך ההליך.
נמצאים בהליך חדלות פירעון והמצב הכלכלי שלכם השתנה? פנו אלינו לבדיקת זכאות לשינוי צו התשלומים.
מקורות ומידע רשמי
- חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, באתר נבו
- הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, באתר כל זכות
למידע נוסף על התחום: עורך דין חדלות פירעון ופשיטת רגל
המאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.